אחד הסלוגנים היותר מוצלחים ומדויקים הוא "אם שותים לא נוהגים" – אבל לא מעט בני אדם מחליטים בכל זאת לנהוג גם לאחר לגימת כוסית או שתיים (ולמרבה הצער גם לאחר כמות גדולה יותר של אלכוהול). זוהי כמובן בחירה מסוכנת מאוד, שכן גם מי שמרגיש כי האלכוהול כלל לא השפיע עליו עלול לגרום לתאונות קשות. יחד עם זאת, לא כל מי שהמשטרה קובעת כי נהג תחת השפעת אלכוהול הוא בהכרח אשם, ובמקרים אלה מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בדיני תעבורה. גם אם המשטרה צודקת כדאי כמובן להסתייע בשירותיו של עו"ד מנוסה שיוכל לפעול למען הפחתת העונש והתחשבות בנסיבות.
מהי רמת האלכוהול המותרת בדם?
ישנן שתי דרכים עיקריות בהן המשטרה בוחנת את רמת האלכוהול בדמו של נהג: בדיקת הינשוף המפורסמת ובדיקת דם.
בבדיקת ינשוף הרף הוא 240 מק"ג אלכוהול לליטר אחד של אוויר, ואילו בבדיקת הדם הרף הוא 50 מ"ג אלכוהול ב-100 מ"ל דם. נהגים צעירים עד גיל 24 נדרשים לעמוד ברף מחמיר הרבה יותר: עד 50 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר ב"ינשוף", או עד 10 מ"ג אלכוהול ב-100 מ"ל דם. גם נהגים בכלי רכב ציבוריים ובכלי רכב שמשקלם הוא למעלה מ-3500 ק"ג נדרשים לעמוד ברף המחמיר יותר.
אז כמה מותר לשתות?
לכל אדם מאפיינים אישיים, כך שבהחלט ייתכן מצב שבו שני בני אדם שתו בדיוק את אותם משקאות ובכל זאת אחד מהם עבר את הבדיקה המשטרתית והשני נכשל בה – כולל אם הם בני אותו גיל ובעלי אותו משקל גוף.
ההמלצה לפיכך היא פשוט לא לשתות אם מתכוונים לנהוג לאחר מכן.
עוד כדאי לזכור בהקשר זה כי סירוב לעבור את אחת הבדיקות המשטרתיות לאיתור אלכוהול בכמות גבוהה בגוף שקול – הן מבחינת המשטרה והן מבחינת בתי המשפט ברוב המקרים – לבדיקה שמוכיחה כי אכן כמות האלכוהול בגופו של האדם גבוהה מהמותר עפ"י חוק, כך שאין טעם לסרב.
בנוסף כדאי לדעת שאם מחפשים עורך דין נהיגה בשכרות היא מקרה שמחייב ניסיון ספציפי בעבירות אלה – כך שרצוי לבחור עו"ד תעבורה שכבר הגן בהצלחה על נאשמים בנהיגה שכזו.
האם ישנה חשיבות לחריגה ברמת האלכוהול?
מבחינת החוק אין חשיבות לרמת האלכוהול בדם – כך שעקרונית חריגה קלה וחריגה משמעותית עשויות להוביל לאותה רמת ענישה.
יחד עם זאת כששוכרים את שירותיו של עורך דין נהיגה בשכרות "קלה" עשויה בכל זאת לעלות לכם בעונש קל יותר. לעומת זאת עבריינים סדרתיים, כלומר מי שמורשה בנהיגה במצב של שכרות וחוזר על אותה עבירה תוך פחות משנה, ייענשו בחומרה יתרה.