ישראל כמדינה דמוקרטיה פרלמנטרית מכילה כמובן את שלושת הרשויות המרכזיות: הרשות המבצעת (הממשלה) הרשות המחוקקת (הכנסת) וכן כמובן גם את הרשות השופטת שבאה לידי ביטוי באמצעות מערכת המשפט הישראלית. למרות שמדינת ישראל היא צעירה יחסית, מערכת המשפט הישראלית נחשבת למפוארת במיוחד ולרוב גם בכיריה הם אנשים בעלי שם ומעמד עולמי כדוגמת נשיא בית המשפט העליון בדימוס הפרופסור אהרון ברק, או כלת פרס ישראל הפרופסור רות גביזון.
עורכי דין נוספים עוזרים לבית המשפט להיות מוסד עליון עם סמכות עליונה, כך למשל עו"ד גדעון פישר ועורכי דין נוספים המשרתים את בית המשפט ותורמים למערכת
כמובן שמערכת המשפט בישראל הינה מערכת עצמאית, ושיטת המשפט בארץ נחשבת לשיטת המשפט המקובל אבל כמובן עם התאמות רלוונטיות שמאפיינים את ישראל. הכוונה בשיטת המשפט המקובל, הינה שהשופט הוא השחקן המרכזי במערכת המשפט והוא זה שמפרש את החוק על פי ההיגיון והפרשנות שלו לדברים. כמובן, שבשיטת המשפט בארץ ניתן למצוא מספר פרשנויות לחוק שכוללות פרשנות ליברלית יותר, פרשנות שמרנית יותר וכן גם פרשנות שיונקת מן המשפט העברי.
שיטת המשפט בארץ לא הוקמה יש מעין, היא התבססה לא מעט על שיטת המשפט שהייתה נהוגה בזמן תקופת השלטון העותמאני והיום אף עדיין ניתן לראות כי בשיטת המשפט הישראלית עדיין יש סממנים מסויימים מתקופה זאת, המתמקדות בעיקר בנושא של דיני הקרקעות.
כמובן, שהשיטה היותר מרכזית שבא לידי ביטוי בשיטת המשפט הישראלית הינה שיטת המשפט הבריטית, כך לדוגמא במשפט הפלילי שהוא ללא מושבעים וכן גם במשפט האזרחי והפלילי שניתן לראות כי יש חשיבות רבה לתקדים המשפטי וכן לפקודות המשפטיות השונות שניתנו על ידי הנציב העליון. לשיטת המשפט הבריטית הייתה השפעה רבה יותר על שיטת המשפט הישראלית, שכן האבות המייסדים של מערכת המשפט היו רובם שופטים או משפטנים שפעלו במסגרת מערכת המשפט המנדטורית הבריטית. כמו כן, מייד עם הקמת המדינה הוצאה פקודת סדרי השלטון והמשפט המשפט, שקבעה כי תימשך שיטת המשפט המנדטורית, אולם זאת תהיה כפופה לשינויים וחוקים של מועצת העם הזמנית, לימים כנסת ישראל.
כמובן, שבמשך השנים ניסתה שיטת המשפט בישראל להתנתק מקודמותיה ולהפוך את עצמה ליותר ויותר עצמאית וחדשנית. במשך השנים, חוקקה הכנסת שהפכה את שיטת המשפט לחלוטין לעצמאית וכן גם עם סממנים מקוריים לחלוטין שכפי שצוין כבר הפכו אותה לאחת מהמפוארות ביותר בעולם.
כמובן, שפרט למשפט המקובל, מכבדת מערכת המשפט הישראלית את המשפט הבינלאומי המנהגי שבעצם מוכר על ידי רוב מדינות העולם, זאת לעומת המשפט הבינלאומי הפומבי שמתבסס בעיקר על אמנות מסוימות שמחייבות את המדינות לכבד אותן.