מונחים משפטיים

עקרונות היסוד

עקרונות יסוד במשפט, הם הדברים הבסיסיים ביותר בכל חברה שמאפשרים חיים משותפים ביחד. בהרבה מקרים כאשר מדובר על חקיקה, עקרונות היסוד באים לידי ביטוי בעיקר בחוקה או בחוקי יסוד והם אלו שעומדים בראש הסולם מבחינת הנורמות שיש לשפוט לפיהן. בישראל לדוגמא אין חוקה, מכל מיני סיבות היסטוריות ולכן לאורך השנים נחקקו מספר חוקי יסוד שמביאים לידי ביטוי את עקרונות היסוד של המדינה. גם אם עקרונות יסוד מסוימים לא באים לידי ביטוי בחקיקה, לרוב בתי המשפט נוהגים לפרש בפסיקתם באמצעות עקרונות אלו.

חופש הביטוי

חופש הביטוי, הינו אחד מעקרונות היסוד המרכזיים שיש בכל דמוקרטיה. הרעיון מאחורי חופש הביטוי הוא מאוד פשוט יחסית: לכל אדם יש את הזכות להגיד ולהביע את דעתו מבלי שיוטלו עליו מגבלות מצד השלטון על כך. חופש הביטוי יכול לבוא לידי ביטוי במספר צורות: בין אם בדיבור, כתיבה, או כל דרך אחרת. יש מקרים מסוימים שבהם מוגבל חופש הביטוי בחוק בעיקר כאשר מדובר על הסתה לפגיעה באדם או הסתה לגזענות, אולם עד היום ניתן לראות כי קיים ויכוח על גבולות חופש הביטוי.

חופש ההפגנה

חופש ההפגנה וכן גם המחאה הינם מהווים את הזכויות הבסיסיות ביותר של אדם במסגרת משטר דמוקרטי וחברה חופשית. המטרה של הפגנה או מחאה הינה להביע ביקורת כלשהי בין אם באופן ספונטני או באופן מאורגן. הזכות להפגין לרוב לא באה לידי ביטוי בחקיקה, אולם בתי המשפט בכל הערכאות, במיוחד בית המשפט העליון עמדו על החשיבות של ערך זה, שכן זהו ערך המשלב את חופש הביטוי וחופש ההתארגנות. לרוב ניתן בארץ לבטל הפגנה רק כאשר הוא עובר את מבחן הודאות הקרובה: כלומר שתהיה סכנה ממשית לשלום הציבור וגם אז נדרש למצוא דרכים אלטרנטיביות לקיים את ההפגנה.

חוקה

חוקה, הינה מסמך שמאד את כל הערכים, כל הנורמות, הזכויות ועקרונות היסוד של מדינה מסוימת בצורה כתובה והיא הבסיס להתנהלות של המשטר באותה המדינה. ברוב המקרים, החוקה כוללת את כל הכללים להתנהלות השלטון, הסמכויות שיש לשלושת הרשויות: השופטת, המבצעת והמחוקקת, שיטת המשטר (אם מדובר על דמוקרטיה על איזה דמוקרטיה) וכן כמובן הזכויות הבסיסיות שיש לכל האזרחים. החוקה היא על חוקית, ואי אפשר לחוקק חוק שסותר אותה. כמו כן, על מנת לבצע שינויים בחוקה או תיקונים בה דרוש גם רוב מיוחד של מחוקקים כמעט בכל המקרים.

חקיקת משנה

חקיקת משנה בישראל, הינה חקיקה שהתקבלה על ידי הרשות המבצעת ולא על ידי הרשות המחוקקת: כלומר על ידי שרים, פקידים וכדומה וזאת מתוקף סמכות שהוענקה להם מחוק מסוים. חקיקת משנה מן הסתם לא עוברת בכנסת בשלוש קריאות וזאת מן הסיבה שיש סעיפים קטנים או פרטים שחברי הכנסת בכל מקרי אינם בקיאים בהם או שבאופן טבעי נסיבות משתנות במהירות ולוקח זמן כמובן לתהליך חקיקה רגיל. בהקשר זה, גם חוקי עזר עירוניים שמחוקקים על ידי העיריות הינם חקיקות משנה (אולם גם הם עוברים את שר הפנים). כמובן שחקיקת משנה קל יחסית לבטל בבית המשפט במידת הצורך.

רשומות

הרשומות הינן בפועל המקום הרשמי של מדינת ישראל שמתפרסם כמו ספר שבו מופיעים כל דברי החקיקה, החלטות הממשלה השונות, הודעות לציבור וכדומה. הרשומות משמשות את הגופים הנבחרים: הכנסת והממשלה כצינור להעברת מסרים רשמיים לציבור. הדבר רלוונטי מאוד באשר לחקיקה, שכן כאשר חקיקה מופיעה ברשומות, סימן שבפועל הסתיים התהליך הפורמאלי של החוק והוא נכנס לתוקף. הרשומות בארץ מודפסות על ידי המדפיס הממשלתי ומופצות למוסדות הרשמיים או לכל מי שמנוי לקבל אותן (ספריות לדוגמא).

ילקוט פרסומים

במסגרת הרשומות של המדינה, שהן בפועל הצינור הרשמי שבו המדינה מודיעה לציבור דברים כדוגמת דברי חקיקה, החלטות ממשלה והודעות לציבור (שכן אלו חייבות להיות גלויות) ניתן למצוא גם את ילקוט הפרסומים. בילקוט הפרסומים מתפרסמות הודעות מנהליות שונות של המוסדות השונים מכוח חקיקה ראשית שניתנה להם וכן גם מכוח חקיקת משנה. בילקוט הפרסומים ניתן למצוא הודעות על מינויים, הודעות הוועדות לתכנון ובנייה, הודעות של בתי המשפט, הודעות של בתי דין רבניים וכן גם הודעות שלהם נדרש הציבור על פי חוק.

נוסח משולב

בלא מעט פעמים, כאשר קוראים חוקים נתקלים במונח נוסח משולב. ההסבר לכך הוא מאוד פשוט: כאשר מבצעים תיקון לחקיקה ומשנים סעיפים רבים הדבר עשוי להיות מורכב ואף מסורבל במידה ורוצים להתייחס לחוק בצורה כלשהי. לכן, כאשר מגישים את הצעת התיקון לחוק בו כל השינויים שבוצעו וחלים בחוק שמוצע. כמובן שהנוסח המשולב עובר הליך חקיקה רגיל וכאשר הוא מאושר מפרסמים אותו ברשומות כאשר הנוסח החדש של החוק הוא מחייב, אולם כמובן שהוא מופיע כנוסח משולב שלו.

הסדר שלילי

יש מצבים מסוימים בחוק, שבהם בחר המחוקק באופן מכוון לא להתייחס לנושא מסוים על מנת לגרום לכך שבמידת הצורך עיקרון אי החלת הדין לא התקיים. כלומר, במקרים שכאלו, בית המשפט לא יתערב. ההסדר השלילי לא חייב לבוא לידי ביטוי לדוגמא גם בחוזים וגם בחקיקת משנה. כאשר בית המשפט נדרש לנושא מסוים הוא בודק ראשית האם בחוק קיימת לאקונה, כלומר מצב בו המחוקק בטעות לא התייחס לדבר מסויים או שמדובר על הסדר שלילי וכך הוא פשוט בוחר שלא להתערב.

תום הלב

עקרון תום הלב הוא אחד המושגים החשובים ביותר במשפט הישראלי. מדובר על מצב בסיסי של הגינות ויושר בו אדם נמדד, כלומר מצב בו הוא מאמין שאין במעשיו כל רעיון לפגוע באדם או בגוף אחר בצורה כלשהי. בישראל, עיקרון תום הלב יכול לעמוד לזכות אדם ולמנוע ממנו דין או לעמוד לחובתו במידה ולא נהג בתום לב. תום הלב רלוונטי בעיקר בתחום של דיני חוזים בחוק החוזים כאשר ניתן למצוא התייחסויות לתום הלב:

בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב" (סעיף 39) כי "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב (סעיף 12א').

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.