כאשר אדם מגיע לטיפול רפואי כלשהו, הוא מצפה שמצבו יוטב, שהבעיה ממנה הוא סבל כבר תהיה פחות מפריעה והוא יוכל כמה שיותר מהר לחזור לשגרת חיים תקינה. עם זאת, כבר קרו לא מעט מקרים בארץ, בהם התקוות על טיפול רפואי מוצלח נגוזו והתברר כי יש חשש כבד לרשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי שטיפול במטופל.
כמובן, שלאורך השנים החוק התפתח בנושא הזה של רשלנות רפואית ובלא מעט מקרים הוא נמצא ממש ליד התובעים ואנשים שתבעו מוסדות רפואיים ורופאים על מה שהם טענו כרשלנות רפואית זכו בבתי המשפט וקיבלו סכומי פיצויים גדולים יחסית שאפשרו אולי במעט לתקן את העוול שנגרם להם מידי אותו מוסד רפואי.
באופן כללי, על פי החוק, אין הגדרה מדויקת לרשלנות רפואית, אלא זאת דווקא מוגדרת באמצעות ההגדרה הכללית של רשלנות המופיעה בפקודות הנזיקין. בקצרה ניתן לומר כי רשלנות מתייחסת למעשה אותו אדם סביר לא היה עושה בנסיבות מסוימות או לא עשה מעשה שאותה היה עושה אדם סביר בנסיבות מסוימות וכן לא נקט גם במידה של זהירות או שלא היה כשיר לבצע מעשה מסוים הרי זה כבר נחשב לרשלנות.
מבחינת בתי המשפט, לאורך השנים אלו הבחינו במספר סוגים של רשלנות רפואית: רשלנות רפואית שבאה כתוצאה מהתרשלות בטיפול הרפואי עצמו, התרשלות בשל העדר הסכמה מדעת וכן גם פגיעה באוטונומיה. הדרכים לקבל פיצוי עקב רשלנות רפואית יכולות להיות כאלו שנפגעו כתוצאה מטיפול רפואי, אך כיום כבר לדוגמא ניתן לקבל פיצויים על מי שנפגע מחיסון, מעירוי דם או מטיפול במחלה מסוימת. גם בתחום של בריאות הנפש ניתן לתבוע בגלל רשלנות רפואית.
החקיקה של הרשלנות הרפואית כוללת שלושה יסודות עיקריים שאותם בודקים בתי המשפט: חובת הזהירות, התרשלות והנזק. עבור כל אחד מאלו יכול מישהו שחש עצמו כנפגע מרשלנות רפואית לתבוע תביעת נזיקין מתאימה. כמובן, שבגלל שמדובר על תחום שהוא סבוך יחסית וכן יש צורך לא פעם בחוות דעת של עדים מומחים יש שופטים שמתמחים בעיקר בתחום זה וכן ניתן לראות משרדי עורכי דין שעיסוקם העיקרי הינו רשלנות רפואית.