לא מעט אנשים כאשר הם שומעים את המונח "הוצאה לפועל" הם רואים בו כמשהו שלילי עם קונוטציות של חובות ואנשים שעוברים משברים כלכליים בחייהם ופוחדים תמיד שאנשי ההוצאה לפעול יגיעו אליהם הביתה על מנת לקחת את הרכוש הקיים אצלם בבית. אז ראשית, חשוב ואף חובה להסביר מה זה בכלל המונח הוצאה לפעול ומדוע יש צורך להתחיל הליך זה.
הוצאה לפעול, או הוצל"פ בקיצור הינו הליך שנועד לשם מימוש פסק דין או בית דין שהוסמך לכך, לטובת אדם מסוים או גם מסמכים שלהם ערך כספי כדוגמת משכנתא או שטר מכר המקנים את הזכות לאדם אחר לקבלת כסף. כמובן שאי אפשר ככה סתם לגשת ולבקש הוצאה לפועל אלא יש מאחורי הסיפור מערכת שלמה.
בישראל, הבסיס החוקי להוצאה לפעול הינו חוק ההוצאה לפעול שנחקק בשנת 1967 וכן גם התקנות השונות שהותקנו בהתאם לחוק. יש הליך ברור מאוד להוצאה לפעול שחייב לפעול על פי החוק והתקנות השונות. המערכת שמתעסקת עם ההוצאה לפעול דואגת למימוש פסקי הדין ומימושם או גם של המסמכים שלהם יש את הערך הכספי הרלוונטי.
למערכת ההוצאה לפועל בישראל יש מספר לשכות הפזורות ברחבי הארץ שלהם סמכויות של בית המשפט השלום. בראש כל מערכת כזאת של הוצאה לפועל עומד רשם ההוצאה לפעול. התפקיד של הרשם הוא לרוב מאוד מנהלי והוא עסוק בביצוע פסקי הדין והדרכים השונות שניתן לממשם. הוא אינו יכול לשנות את פסק הדין. יש ברשותו את היכולת להוציא צו עיקול, תשלום או אף פקודת מאסר במידת הצורך. כמובן, שיש את תפקיד המוציא לפועל שהוא ממלא אחר הוראותיו של רשם ההוצאה לפועל והוא זה שיוצא אל השטח להתעסק בעבודה הקשה והלא פשוטה.
בהוצאה לפועל עצמה יש את הצד הזוכה, זה שפסק הדין או המסמך עומדים לזכותו וכן גם את החייב או צד ג' מטעם החייב שלדוגמא חתם על שטר ערבות. ברשות ההוצאה לפועל יש את היכולת לעקל מטלטלין, לחלט כספים, לעקל קרקעות ואף להעביר נכסים לזוכה. כמובן שהזוכה אינו נשאר ללא אמצעי הגנה וברשותו היכולות לנקוט מספר הליכים כדוגמת איחוד תיקים, הכרזה על חייב מוגבל באמצעים ועוד.