תהליך גירושין הוא קשה ומורכב עבור זוגות, שברוב המקרים מגיעים להחלטה להתגרש לאחר ניסיונות פיוס על מנת למנוע את פירוק התא המשפחתי. כאשר אחד מבני הזוג, או שניהם, מחליטים להיפרד, עליהם לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני על מנת לאשר גירושין. מתן הגט מבוצע בבית הדין הרבני, אך התהליך המשפטי, כולל חלוקת הרכוש ומשמורת ילדים, יכול להתנהל בכל אחת מן הערכאות הללו, והן לבית המשפט האזרחי והן לבית הדין הרבני יש סמכות לניהול משפט גירושין.
התהליך המשפטי פשוט יותר כאשר קיימת הסכמה בין בני הזוג, אך גם במקרים אלה על כל אחד מבני הזוג להציג את ענייניו בערכאה המתאימה. מאחר שמדובר בהליכים משפטיים, רבים בוחרים לנהל את הצד המשפטי שלהם באמצעות עורך דין גירושין על מנת לקבל את זכויותיהם המרביות מהערכאות.
חלוקת רכוש בין בני הזוג
החל משנת 1974 קובע החוק שחלוקת הרכוש בין בני הזוג העומדים לפני גירושין תתבצע באופן שווה. מדובר ברכוש המשותף שנצבר במהלך תקופת הנישואין ולא ברכוש שנצבר לפני תקופה זו או כתוצאה מירושה. לכאורה, הגדרת החלוקה ברורה: הרכוש המשותף כולל נכסים שנרכשו בתקופת הנישואין, רווחים, פנסיות וקופות גמל, אך בפועל החלוקה השווה אינה מוחלטת ועלולים להתעורר חילוקי דעות רבים בין בני הזוג. לדוגמה, דירה שבה התגוררו במשותף בתקופת נישואיהם ושנרכשה בידי אחד מהם לפני החתונה יכולה להיחשב לרכוש משותף, ניתן לדרוש שווה ערך לחלוקת מוניטין מקצועי של אחד מהצדדים וכדומה.
מי מקבל משמורת על הילדים?
משמורת על ילדים משותפים היא נושא עדין, בעיקר כאשר אין הסכמה בין שני ההורים. על פי החוק הישראלי, אפוטרופסות חלה על שני ההורים. הילדים נשארים בחזקת האם עד גיל 6, אלא אם שני הצדדים הסכימו לסידור אחר, כמו משמורת משותפת. פנייה לבית המשפט כאשר מתגלעות מחלוקות בין בני הזוג על אחזקת הילדים משמעותה תהליך מורכב הכולל חקירות של בית המשפט, הן של בני הזוג והן של הילדים.
כיצד להתמודד עם משפט גירושין?
משפט גירושין הוא תהליך קשה רגשית ומסובך בירוקרטית, בו כל אחד מבני הזוג מעוניין להציג את הצד שלו באופן המיטבי. על מנת להצליח בקבלת הדרישות מהצד השני ומהערכאה המשפטית, יש להבין את הפרוצדורה המשפטית ואת האופן בו הצד ייוצג לפני הערכאה. לצורך כך, חשוב להסתייע בעורך דין המתמחה בגירושין ולקבל ייעוץ וליווי משפטי במהלך המשפט.