דיני המשפחה בישראל הינם דינים העוסקים ביחסי המעמד האישי שבתוך המשפחה, כלומר: הורות, נישואין גירושין ודיני ירושה לדוגמא. כמובן שרוב העיסוק של הדינים הללו מתייחסים לחובות ולזכויות שיש לאדם עם משפחה כאשר מתחילות בעיות או כאשר יש מחלוקות מסוימות. לעומת שאר ענפי המשפט בישראל, דיני משפחה יכולים להיות נדונים בבתי דין דתיים שהוסמכו לכך, בהתאם לשיוך הדתי של הצדדים.
חשוב לציין, כי כמובן שיש בתי דין אזרחיים למשפחה שהם שווי ערך לבית משפט השלום שם גם נתן לדון בנושאים של דיני משפחה ואף ניתנה להם הסמכות לדון בוויכוחים אזרחיים הקשורים לדיני משפחה כדוגמת ירושה או בנושאים כלכליים הקשורים לגירושין, שלבתי הדין הדתיים אין את היכולת לדון בהם אלא על פי החקיקה האזרחית.
באופן כללי, יש חלוקה יבשה באשר לנושאים הנדונים בשני סוגי בתי הדין. כאשר נושאים כדוגמת נישואין, גירושין ומזונות לרוב נידונים בבתי הדין הדתיים כאשר בבתי הדין האזרחיים דנים בנושאים כדוגמת אימוץ, ירושה וכדומה. עם זאת, במידה והצדדים מגיעים להסכמה ניתן גם לדון בירושה בבתי הדין הדתיים שהוסמכו לכך, אולם אז מתבצע ההליך המשפטי על פי הדין הדתי.
כמובן שלא משנה על איזה בית דין מדובר, בין אם על בית דין דתי או על בית המשפט לענייני משפחה שאליו בוחרים לגשת, יש לכל אחד מהם סמכות ערעור כאשר הסמכות לרוב היא בית המשפט המחוזי. יש דיונים עקרוניים שלהם קיימים לקונה בחוק או שמדובר על מקרים קשים (לדוגמא של הפריה חוץ גופית של זוג שהתגרש) שבהם מכריע בית המשפט העליון, מה שבסופו של דבר יוצר תקדים משמעותי.
באופן כללי, חשוב לדעת כי מדובר על תחום מורכב מאוד, וכאשר לדוגמא זוג מעוניין להתגרש באופן טבעי האישה תעדיף לפנות לבית המשפט האזרחי, שם רוב השופטות הן נשים. בעוד הגברים יעדיפו להגיע לבתי הדין הדתיים, שם כמעט תמיד הדיינים הם גברים. עם זאת, לרוב בתי הדין או בית המשפט לעניינים משפחה ינסו להגיע לפסקי דין שיהיו הוגנים עם כולם וכמובן שבמידה ויש ילדים טובתם היא החשובה ביותר.