משפט פלילי

המשפט הפלילי הנו ענף ותחום שלם בעולם המשפטים שבא בעצם להסדיר את חיי החברה על ידי מתן כללים קבועים של מותר ואסור מבחינת התנהגויות מסוימות. המטרה היא, לתחם כמה שאפשר את ההתנהגויות השליליות בחוק שכאשר מישהו עובר עליהם ניתן יהיה להאשים אותו בעבירה פלילית ובמידת הצורך גם להעמידו לדין פלילי ולהענישו בהתאם לעונשים השונים שנקבעו בחוק.

התנהגות פלילית הנה התנהגות שמנוגדת לדין הפלילי ובכלל מן הסתם שהתנהגות פלילי משתנת מתקופה לתקופה או ממדינה למדינה. כך לדוגמא, להיות הומוסקסואל בפועל הייתה עבירה על פי החוק אולם דווקא הוא לא נאכף בהוראה של היועץ המשפטי לממשלה עד שבוטל בכלל בישראל כמובן לאור רוח הזמן שהפכה להיות ליברלית יותר.

החוקים הפליליים הראשונים בישראל התבססו דווקא על המשפט העותמאני, כאשר עם כניסת המנדט הבריטי ובאמצע שנות ה-30' בוטלו החוקים הפליליים העותמאניים בארץ והחלו את פקודת המשפט הפלילי-1936 ששאבה את חוקיה מהמשפט הבריטי בעיקר. בפועל היוותה הפקודה את הבסיסי למשפט הישראלי שיוחל עם הקמת המדינה.

לאחר הקמת המדינה, חוקקה פקודת סדרי השלטון ומשפט שקבעה את ההמשכיות של המשפט הבריטי בארץ בהתאם לשינויים השונים בחוק. כך שלאורך השנים שונה בארץ סדר הדין הפלילי בעיקר בהקשר לעבירות השונות וכמובן גם לנושא הענישה. עם זאת, למסגרת הכללית כמעט ולא נעשו שינויים אשר קבעו את הסדר הכללי. כמובן שבוטלו חוקים מסוימים בתוך הפקודה וגם הכנסת חוקקה עם השנים חוקים חדשים שנוספו אליה.

בשנת 1977 חוקקה הכנסת את חוק העונשין, שכלל את כל החוקים והשינויים של הפקודה ושילבה אותן תחת חוק זה. כמובן שלאורך השנים עבר החוק עוד ועוד שינויים כפי שצוין בהתאם לרוח התקופה והזמן (לדוגמא החמרה של ענישה במקרים מסוימים).

המשפט הפלילי בארץ מבוסס על כמה עקרונות עיקריים כדוגמת עקרון החוקיות, עקרון אי ענישה למפריע, , עקרון האשמה הפלילית, שחייב לכלול אחריות אישית, כשרות הפלילית, היסוד הנפשי והעדר סייג לאחריות פלילית על מנת להאשים בפלילים. הפרשנות של החקיקה בבתי המשפט לאורך השניים הייתה דווקנית ובהתאם לחוק, אולם לאחר המהפכה החוקתית של אהרון ברק ניסו יותר לפרש את החוק בפרשנות תכליתית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.