מוסדות שיפוטיים בישראל

ישראל הינה ללא ספק אחת המדינות המשפטיות ביותר בעולם. כל שנה הנתונים מראים כי מספר עורכי הדין לנפש בישראל הוא מן הגבוהים בעולם, והשנה בשנת 2014 מדובר כבר 150 עורכי דין לנפש. הסיבה לכך כמובן, הנה שלא מעט הליכים משפטיים מתנהלים בישראל ולכן חשוב מאוד לדעת היכן ואיפה הם מתנהלים, שכן עבור האזרח הפשוט שעוד לא נתקל במערכת המשפטית הדבר עשוי להראות קצת מאיים.

באופן כללי, המוסדות השיפוטיים בישראל הינם חלק ממערכת המשפט הישראלית שהנה רשות נפרדת כחלק מעקרון הפרדת הרשויות והיא מכונה הרשות השופטת. לרשות השופטת יש סמכות שפיטה כללית והיא כוללת בתוכה בין היתר בתי דין אזרחיים (שאחראים לנושאיים אזרחיים ופליליים), בתי דין דתיים (שאחראים לענייני אישות), בתי דין צבאיים (שמתנהלים לפי החוק הצבאי), בתי דין לעבודה וכן גם בתי דין מנהליים.

למוסדות השיפוטיים בישראל יש 3 ערכאות שונות, כאשר בתי הדין השונים מקבילים לרוב לבתי המשפט השלום והמחוזי, אולם סמכות הערכאה העליונה במדינה הינו בית המשפט העליון והוא הערכאה האחרונה בשרשרת.

הסמכות של בתי המשפט נקבעה בחוק יסוד בתי המשפט שנחקק והוא זה שקבע את הערכאות השונות שקיימות במערכת המשפט. פרט לכך, גם נקבע בחוק העניין של איזה ערכה אחראית לטפל באיזה נושאים ומתי: מתי לבית המשפט יש סמכות לדון בנושא שמובא לפניו. כמו כן, החוק קובע את החלוקה האזורית של בתי המשפט (בתי משפט שלום ניתן למצוא בכמה ערים לעומת בתי משפט מחוזיים לדוגמא המחולקים ל-6 מחוזות בלבד ברחבי הארץ, (לפעמים הם יכולים לשבת באותו הבניין אולם כמובן שהנושאים בהם ידונו יהיו שונים).

בית משפט השלום לדוגמא, דן בתביעות אזרחיות שמגיעות לסכומים של עד 2.5 מיליון ש"ל, בעוד תביעות בסכומים גדולים יותר נמצאות בתחום אחריותו של בית המשפט המחוזי. בהליכים פליליים, דן בית המשפט השלום בעבירות שעונשן הוא עד 7 שנות מאסר, כאשר מעבר לזה הדיון גם כן יעבור לבית המשפט המחוזי. כמובן, שבית המשפט המחוזי מהווה גם כערכאת ערעור לבית משפט השלום. ניתן גם לבקש לערער לבית המשפט העליון גם כאשר בית המשפט המחוזי דן בערעור של בית משפט השלום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.